מיינדפולנס

“בין הגירוי לתגובה יש מרווח. במרווח זה טמון הכוח שלנו לבחור תגובה. בתגובה שלנו מונחת הצמיחה והחופש שלנו”. ויקטור פרנקל

בסיס תרגול המיינדפולנס הוא השבת הקשב אל הרגע הנוכחי, אל החוויה המתחוללת בגוף ובתודעה. 

הרבה פעמים לשים לב לקושי בתוכנו זה צעד עצום קדימה. הבעיה שלרוב קושי זה שזור כל כך בחיינו שאנו לא רואים שיש מטען של כמה קילוגרמים על גבנו.
איך נוכל להתחיל לשים לב לסממנים עדינים שמלווים אותנו המצביעים לחלק מסוים בנו שרוצה להיתפתח.  ישנם סממנים שונים שמעידים על כך כמו תחושה של שעמום בחלק ניכר מהיום, תסכולים מהדברים הבסיסיים של החיים כמו: לקום בבוקר, להגיע לעבודה, לחזור הביתה וכו’, אם אנו מרגישים מרוקנים וחסרי משמעות, חווים מחשבות טורדניות, חרדה, עומס ,כעס ועוד. מצבים אלו המלווים את היום הם מנגנונים טבעיים של הנפש שמעוטטת לתודעה שלנו כמו ילד המושך במכנס הוריו כאשר הוא צריך דבר מה “משהו חסר לי אנא השב את תשומת לבך לכך בבקשה”. לרוב קשה לנו אם רגשות אלו כי הם מפריעים לנו להתנהל ביום יום בצורה יעילה ועל כך אנחנו מנסים לסלקן. בפועל דבר זה רק מחמיר את התופעה מאחר והעיטוט רק מתריע לנו והוא ימשיך לעשות זאת עד שנקשיב לשורש הקושי. התרגול מכוון אותנו לשבת ולהתבונן על החוויה כפי שהיא ולהתחיל משם, להתחיל בלהקשיב. כדי לתרגל לא דרוש דבר מה, זה יכול להיות בבוקר, בזמן עבודה או לפני שינה. מצאו מקום נוח לשבת על כיסא או כרית ולתרגל תשומת לב לנשימה. בהתחלה מומלץ להיעזר בהדרכה ובסנגה (קבוצה) כדי להתמך ולשתף על קשיים המתעוררים בזמן תרגול. 

המפגש מול הישיבה יכול להיות צורם, “לא נוח לי בגוף, כואב לי הברכיים/הגב” , “הכל מגרד לי, למה פתאום הכל מגרד ומעצבן” , “אני לא מפסיק לחשוב ואסור לחשוב, אוף אני לא מצליח!” , “אני לא מבצעת את התרגיל כמו שצריך כנראה זה לא בשבילי”, “משעממממםםם לי !!!”.  אלו חלק מהמחשבות שירוצו לנו בראש כאשר נישב לראשונה ונתרגל ואין זה אומר שאנחנו לא מבצעים את התרגול כראוי ההפך הוא הנכון, זהו התרגול, לגעת ברגשות האלו בצורה ישירה. דרך התבוננות פנימית זו מתאפשר לנו לרווח מרחב של שהייה פתוחה המפתחת שריר של מודעות לאותם רגשות לא נעימים שאנחנו פוגשים ביום יום. המיינדפולנס בפשוטו הוא אימון התודעה, כמו שאנחנו מאמנים את הגוף בריצה, מכון או פילאטיס כך נאמן את כושר תשומת הלב. לכן בראש או בראשונה ננפץ את המוסכמות שבזמן מדיטציה אנחנו שלווים, אפשר להרפות מתפיסה זו. יכול לקרות מצב שנפגוש שלוות רוח, נעימות, קלילות, אושר, שמחה, אופוריה וכו’ אך אם לא נפגוש רגשות אלו זה בסדר גמור ואפילו חשוב מאוד. 

שורשי המיינדפולנס: 

סיפורו של תחום המיינדפולנס המערבי החל מתוך חיפוש אחר מענה למחלות חשוכות מרפא. בשנת 1979 החל ג’ון קבט-זין ליישם טכניקות שלמד בבודהיזם על חולים הסובלים מכאבים עזים וקיצונים. מתוך עבודה ראשונית זו נולדה הגישה, ומשם התחום גדל והשתנה הרבה מעבר לשימוש המקורי, הוא משפיעה בין השאר על תחומי מחקר בפסיכולוגיה, בחינוך ובחקר המוח.

המקור של תירגול זה מגיע מהבודהיזם. בפאלי, השפה שבה נכתבו חלק מהדרשות הבודהיסטיות, לא מופיעה המילה מיינדפולנס (או בעברית קשיבות). הדרשה המרכזית המסבירה את המיינדפולנס היא הסאטיפטאנה סוטרה (סוטרה = דרשה בעברית) שמשמעותו “לימוד על בסיס קשיבות”, דרשה זו מבוססת על קשיבות לנשימות, עדיות ראשונות לתרגולה בערך לפני 2500 שנה (למרות שסבור שתורגלה גם הרבה לפני). בסוטרה זו חוזרים על עצמם שוב ושוב שני מונחים: סאטי – הבנה צלולה ונכונה, סמפג’אנייה – הבנה מיטבה. משמעויות אלו מחברות בין ההתבוננות של האדם לבין פיתוח תובנה.
ב1881 הובא התרגול דרך תומס ריס-דווידס ותרגום המיינדפולנס הפך להיות התרגום המקובל ביותר כיום במערב. בשלושים השנים האחרונות נעשו מאות מחקרים ונוצרה קרקע מדעית חזקה סביב התרגול. המיינדפולנס מביא תועלת רבה בעבודה מול אוכלוסיות שונות וקשיים שונים ביניהם – חרדה, כאב, דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, עייפות וחוסר חשק, מחשבות טורדניות, חיזוק מטפלים ואנשי מקצוע הנתקלים בקשיים מקצועיים, התפתחות רוחנית, הכרה עצמית עמוקה יותר ועוד.

המיינדפולנס אשר השריש סידהארטהה גאוטמה (הבודהה) עבר בציר הזמן וההיסטוריה ושימש ככלי להתעוררות עבור מיליוני אנשים. הכלי הזה הוא פשוט ואינו דורש דבר מלבד נחישות הלב להתמיד בתרגול. המיינדפולנס מחזיר אותנו חזרה אל חופש הבחירה ההכרה העצמית והראיה הצלולה למחשבה מיטיבה.

בהשראת הספר מיינדפולנס מאת מתיו ליבליך. 

איליה טמיר